דף הביתאודותינוצוות אגוזסוכניםגלריהאמנת שירותצור קשר
מאמרים ← תיקון לחוק הפיקוח על שרותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה-2005.

תיקון לחוק הפיקוח על שרותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה-2005.

הכנסת אישרה ביום רביעי האחרון (23.1.2008) בקריאה שניה ושלישית את התיקון לחוק הפיקוח על שרותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה 2005. התיקון יהיה בתוקף החל  מ-1.1.2008. התיקון היה  אמור להתבצע בשנת 2010 והוחלט להקדימו.

 

התיקון ממשיך את המהפכה של משרד האוצר בשנים האחרונות.

מטרת התיקון בחוק, ביטול החסכון ההוני בקופות גמל ואילוץ העמיתים החוסכים בקופות גמל ליצור לעצמם רובד פנסיוני חודשי (ללא קיבצת הזיקנה מביטוח לאומי) בסך 3,850 ₪ לפחות, שאותו יהיה חייב העמית לקבל כקיצבה חודשית מרגע פרישתו לגמלאות. מעל לסכום זה, בהתאם לרצון העמית, יוכל למשוך את ההפרשים כמשיכה חד פעמית פטורה ממס בגובה תיקרת קיצבה מזכה או להגדיל את הקיצבה. בתוך כך, נקבעו שינויים בכללי המיסוי והפטורים החלים על הכספים בעת משיכתם מהקופה.

 

בד בבד כולל התיקון גם  יצירת אחידות בהטבות מס בין מסלולי החסכון בקופות גמל, פנסיה, ביטוח מנהלים וכיוצ"ב, וכן הגדלת ההפרשה המוכרת למעסיק לא.כ.ע ועוד.

 

העקרונות המרכזיים בתיקון:

 

1.      ביטול מסלול התגמולים – החוק בנוסחו החדש, קובע למעשה שקופות הגמל לתגמולים לא יוכלו לפעול במתכונת הקיימת, והן יקבלו אישור לפעול כקופות גמל המייעדות רובד ראשון של כספי החסכון לקיצבה. אישור קופת גמל שניתן עד היום ע"י הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר לקופות גמל הוניות – יעמוד בתוקפו אולם בגיל פרישה יחוייב העמית להעביר את הכספים שהצטברו לקופת גמל משלמת לקיצבה על מנת לקבל תשלומים חודשיים שלא יפחתו מסכום הקצבה המינימלי שנקבע בחוק.

 

2.      הכספים שהצטברו בקופות הגמל ההוניות עד החלת התיקון יעמדו כנראה, (טרם פורסמה החלטה בנדון) לזכות העמיתים עפ"י התקנות שהיו עד לכניסת התיקון לתוקף. החל מ-1 ינואר 2008, הכספים שיופקדו לקופות הגמל ייועדו לקיצבה עפ"י העקרונות שלהלן.

 

3.      החוק בנוסחו החדש, קובע שתהיינה קופות גמל משני סוגים:

האחת, שתקרא "קופה משלמת לקיצבה" והשניה, שתקרא "קופה שאינה משלמת לקיצבה".

 

בקופה השניה ייצברו סכומים, שלבסוף (לפי התקנות הידועות בהגיע העמית לגיל פרישה עם וותק של 5 שנים לפחות בקופת הגמל) יועברו אל קופה מהסוג הראשון לצורך תשלום קיצבה.

 

4.      מאחר שמסלול התגמולים מתבטל למעשה, אין יותר צורך לזקוף הכנסה לעובד בגין הפרשה חריגה במסלול הון במסגרת סעיף 3(ה3). בשלב זה טרם תוקן סעיף 3(ה3). נכון לעכשיו לא תוקנו גם סעיפים 45 א' ו-47 לפקודת מס הכנסה. ככל הנראה תיהיה התייחסות אל סכומי הכסף המופקדים עפ"י הסעיפים הנ"ל  כאל הפקדה במסלול קיצבה בלבד, הן לגבי עמית יחיד והן לגבי עמית מוטב ברובד השני.

 

5.  לפי האוצר, לכל עובד בישראל תיצבר פנסיית מטרה של לפחות 3,850 ₪ לחודש

      צמודה למדד.

 

6.      ההחלטה על אופן קבלת כספי החסכון בגיל הפרישה, לעמיתים שהפקידו בקופה "שאינה משלמת לקיצבה" תינתן ע"י  העמית בגיל הפרישה, כאשר רובד ראשון חייב להיות כקיצבה חודשית לפחות עד סך 3,850 ₪.

מיתרת הסכום הצבור, יוכלו להמשך מהקופה כסכום הוני רק כספי פיצויים, או להגדיל באמצעותו את הקיצבה החודשית, כל זאת בהתאם לכללים המפורטים בהמשך.

 

6.1  כל עוד הצבירה שעומדת לזכות העובד אינה מניבה פנסיה של לפחות 3,850 ₪ לחודש – העובד יהיה רשאי למשוך את הכספים שנצברו לזכותו כקצבה בלבד.

 

6.2  אם הצבירה שעומדת לזכות העובד מניבה פנסיה העולה על 3,850 ₪ לחודש – העובד יוכל לבחור האם לקבל מהצבירה העודפת קצבה חודשית נוספת, או להוון קצבה פטורה ממס עד תקרת הקיצבה המזכה

 

לגבי סכומים הוניים הגבוהים מתקרת הפטור (7,800 ₪) העובד יוכל לקבל קצבה חודשית בלבד, או "לשבור" את קופת הגמל שלא עפ"י כללי המשיכה ואז לשלם 35% מס על כל כספי הקופה, או לקבל קיצבה חייבת במס עפ"י מדרגות המס.

 

7.      צפוי כי סך הקיצבה שניתן יהיה למשוך ללא תשלום מס תהא כ-9,000 ₪ לחודש לעמיתים שלהם וותק של 17 שנים לפחות בקופה (כאשר  3,850 ₪ יימשכו כפנסיית מטרה וההפרש בסכום הוני פטור ממס המתאים להפרש פנסייה לעמיתים עד 9,000 ₪  בחודש.

 

8.      הזכות  למשיכת כספים מקופת גמל תהיה רק בהגיע העמית לגיל פרישה ובדרך של היוון קיצבה ובלבד שהקיצבה שתשולם לו  לא תפחת מ-3,850 ₪ לחודש צמודים למדד. למי שלא צבר פנסיה מינימלית, תינתן אפשרות להוון עד 25% מהקיצבה הנ"ל לתקופה של 60 חודשים בלבד. כלומר, בתום 60 חודשים הקיצבה חוזרת להיות מלאה. המשמעות החזר הלוואה ב-60 תשלומים.

 

 9.      במסגרת התיקון אוחדו הטבות המס לזיכוי בגין סעיף 45א'. כל המסלולים לקיצבה יהנו מזיכוי בשעור 35%  וזאת בניגוד למצב כיום. כלומר, אין יותר זיכוי בשעור 25% למפקידים בחסכון, או למי שרוכשים בפרמיה בשעור עד 1.5% קיצבת שאירים בלבד (ראה פירוט נוסף בסעיף 14 להלן).

 

10.  ביטוח אובדן כושר עבודה – ההוצאה המוכרת תוגדל ל-3.5% (בניגוד ל-2.5% המותרים כיום) אך זאת עד תקרת הכנסה חודשית בגובה 4 פעמים שכר ממוצע במשק  (ינואר   2008 – 30,652 ₪) . למעשה, הותאמה התקרה לתקרת ההכנסה המזכה ללא זקיפת שכר לעובד על פי סעיף 3(ה3). כל קיצבה מפוליסת א.כ.ע לרבות היוון קיצבה מקופ"ג משלמת קיצבה תחשב הכנסה מיגיעה אישית החייבת או פטורה ממס עפ"י תקנות המס ובלבד שהיא מבטחת הכנסה ממשכורת, עסק או משלח יד.

 

11.  ההפרשה המיירבית המוכרת למעסיק לקופת גמל נותרה כשהייתה בשעור 7.5%. לכן אם נשתמש בשעור הפרשה של 3.5% לא.כ.ע יוותרו להפקדה בגמל רק 4%!!!!  מאידך, גם אם המעסיק מפריש לגמל 4% העובד זכאי להפריש לצורך סעיף 45 א' 5% ועד 7%.

 

12.  ביטול קופות גמל מרכזיות לפיצויים:-

במציאות החדשה, שבה כל מעסיק ועובד חייבים לחסוך לפנסיית חובה, רכיב הפיצויים מהווה חלק מהחסכון הפנסיוני ולפיכך, אין עוד מקום לקופות מרכזיות חדשות לפיצויים בבעלות המעביד. ניתנה אורכה להתארגנות מעסיקים והתיקון לגבי הנ"ל בדבר אי התר למעסיקים להפקיד בקופות פיצויים מרכזיות יחול החל מינואר 2011.

 

13.  לגבי הפקדות פיצויים למטרת "רצף פיצויים" – לאור ביטול מעמדן של קופות גמל

אישיות לפיצויים במתכונת הקיימת, צפוי כי ניתן יהיה לאשר הסדר של "רצף פיצויים" גם לגבי סכומי פיצויים שמופקדים בקופות גמל משלמות או לא משלמות לקצבה (הנושא טרם הוסדר).

 

כמו כן, טרם הוחלט האם תהא מגבלה ביחס לגובה הסכום שניתן יהיה לייעד ל"רצף פיצויים" במועד הפרישה. כזכור, הפקודה מאפשרת כיום להפקיד סכומי פיצויים שמשתלמים לעובד במזומן במועד הפרישה בקופת גמל אישית לפיצויים למטרת "רצף פיצויים" ללא  מגבלת סכום.

 

14.  זיכוי בגין בטוח שארים (ריסק):

נקבע מתן זיכוי בשיעור 35% לעובד המפקיד 1.5% עבור קיצבת שאירים בתוכנית קיצבה המבטיחה קיצבת שאירים. הזיכוי מוגבל בהפרשת עמית בשעור 1.5% מתקרת ההכנסה המזכה (כיום 7,400 ₪ לשכיר).

אם ירכוש עמית ריסק שאינו פנסיית שאירים הוא יקבל זיכוי בשעור 25% בלבד. "עמית מוטב" רשאי לקבל זיכוי נוסף בגין הפרשה של 1.5% גם בתוך ה-5% זיכוי ברובד השני.

 

15.  קצבאות ישנות יהנו מפטור בגין קיצבה מוכרת. כמו כן נוסחת השילוב נותרה בעינה.

 

16.  הגדלת הפטור ממס לקצבה החודשית צפויה להגדיל את האטרקטיביות של

       פרישה במסלול קיצבה פטורה ממס על פני פרישה במסלול פיצויים פטורים

       ממס לאור הוראות "נוסחת השילוב" הקבועה בסעיף 9א(ג) לפקודה (שהרי ככל

       שהפטור ממס לקיצבה גבוה יותר, תרומתו לחיסכון במס גבוהה יותר), יש

       לבדוק כל מקרה לגופו ולמצוא את נקודת האיזון.

 

17.  תיקון חשוב ומשמעותי הינו בהתייחסות לסעיף 20 לתקנות קופות גמל המעניק

       לעובד זכות בחירה למסלול התנאים הסוציאליים שלו.

       הסעיף שונה וצומצמה הבחירה האפשרית של העובד רק לקופות שנקבעו בחוק

       או בהסכם.

       המשמעות לאחר פירסום צו ההרחבה בדבר פנסיית חובה העובד יכול לבחור

       רק בקופת  פנסיה או קופה משלמת קיצבה.

 

 

בהצלחה,

 

 

          שלמה מחוזאי