דף הביתאודותינוצוות אגוזסוכניםגלריהאמנת שירותצור קשר
מאמרים ← ריכוז עיקרי השינויים במיסוי פנסיוני וקופות גמל בעקבות

ריכוז עיקרי השינויים במיסוי פנסיוני וקופות גמל בעקבות

השינויים שנערכו בעקבות תיקונים אלה מתמקדים בשני תחומים:

1. ניכוי וזיכוי בגין הפקדות בקופות גמל בשנים 2006 ו-2007 ואילך, אשר לציבור חוסכים מסויים גבוהות באופן ניכר מהטבות המס שהיו בתוקף ערב התיקונים. בתוך כך, הטבות המס הניתנות ל-"עמית מוטב", "עמית יחיד", כהגדרתם בפקודה לאחר תיקון 153 החל מינואר 2007.

2. ביטוח מפני אובדן כושר עבודה – התיקון הינו רטרואקטיבי מתחילת שנת 2005 לענין סיווג ההכנסה המשתלמת כקיצבה מביטוח בגין אובדן כושר עבודה והפטור בגינה, במקרה של נכות רפואית. כמו כן, תיקון רטרואקטיבי לענין התרת ההוצאה בגין תשלומי עובד לביטוח בגין אובדן כושר עבודה.

להלן פרוט התיקונים:
3. לסעיף 47 לפקודה נוספו מספר הגדרות כדלקמן:
א.  הכנסה מבוטחת (שהינה "שכר עם זכויות"):- הכנסה ממשכורת שהמעביד הפקיד בגינה סכומים בקופ"ג לתגמולים או לקיצבה או שהעובד זכאי בגינה לקיצבה עפ"י  חוק חוזה או הסכם עבודה, גם אם המעביד טרם מפקיד בפועל (להלן: "שכר עם זכויות"). לדוגמא פנסיה תקציבית.

ב. הכנסה של עמית (שכיר שמפקיד בעצמו):- סך ההכנסה של היחיד עד
     93,600 ₪ לשנה (7,800 ₪ לחודש) בניכוי הכנסה מובטחת (שכר עם זכויות).
     או 172,800 ₪ לשנה (14,400 ₪ לחודש) אם אין לשכיר הכנסה נוספת מבוטחת
     כלשהיא, קרי, אין לו בכלל שכר עם זכויות.

     ג.  "הכנסה נוספת" – הנמוך מבין:

           1.   סך ההכנסה של הנישום (ללא שכר עם זכויות) עד 93,600 ₪ לשנה (
                (7,800  ₪ בממוצע לחודש) אם הוא מוגדר כעמית יחיד (ראה להלן).

2. סך ההכנסה של הנישום  עד 364,800 ₪ לשנה (30,400 ₪ בממוצע לחודש
                  בניכוי הגבוה מבין שכר עם זכויות לבין 93,600 ₪ לשנה (7,800 ₪
                  בממוצע לחודש) אם הוא מוגדר כ"עמית מוטב" (ראה להלן).

   ד.    "עמית יחיד":- כל אחד מאלה:

 1 .   יחיד שנולד לפני שנת 1961.

2. יחיד שהיתה לו הכנסה ממשכורת שבשלה הוא זכאי לקיצבה עפ"י חוק  תכנון פנסיה תקציבית או  הסכם עבודה.

ה. "עמית מוטב":- יחיד שהופקדו בעדו סכומים בקופ"ג לקיצבה בסכום שלא פחת מ-16% מהשכר השנתי הממוצע במשק. (להלן רובד ההפקדה הראשון הנדרש), בין  שהוא הפקידם בעצמו ובין שסכום ההפקדה הנדרש כרובד ראשון הופקד בשבילו ע"י מעבידו כאמור, בקופ"ג לקיצבה  הן לפיצויים והן לגמל לקיצבה. המשמעות מכאן הינה כי כל שכיר שמעבידו הפריש בגינו בקופ"ג לקיצבה סכום השווה לסך הנדרש ברובד הראשון הינו עמית מוטב אם יש לו הכנסה נוספת העונה להגדרות הנ"ל.
כלומר, אם המעביד מפריש לעובד בקופ"ג לקיצבה בגין פרוסת שכר בסך 8,642 ₪ בלבד לפיצויים  ולגמל, העובד הינו עמית מוטב לענין הפרשות לסעיף 47 בשל הכנסה נוספת אם יש לו כזאת.

4. המשמעויות מכל אלו הינם:- שעל-מנת לקבוע את ההכנסה המוכרת להפרשות היחיד, (עמית יחיד או עמית מוטב), יש לבצע ניתוח עפ"י שלבים כדלהלן:-

א.  שלב ראשון - יש לקבוע את מעמד העמית (יחיד עצמאי שנולד לפני או אחרי שנת 1961 או יחיד עם הכנסה (שכיר), שבגינה הוא זכאי להפרשות נוספות לסעיף 47 בקופ"ג, או "עמית מוטב").

ב.   שלב שני – יש להגדיר את סוג ההכנסות של העמית עפ"י המפורט לעיל (הכנסת שכר שבגינה יש הפרשות ע"י מעביד, כלומר, הכנסה מבוטחת  "שכר עם זכויות" ו/או הכנסה אחרת, שבגינה מפריש העמית בעצמו, בין אם הוא שכיר, או עצמאי, לקופ"ג.

ג.    שלב שלישי – מכל סוג הכנסה יש לנכות תחילה את ה"שכר עם זכויות"
ואח"כ לקבוע בהתאם לתקרות ההכנסה המוגדרות מהי ההכנסה של היחיד (עצמאי או   שכיר), שבגינה ניתן להשלים הפרשות לקופ"ג. בתוך כך, גם את ההכנסה הנוספת שבגינה מותר בד"כ לעצמאי (או לשכיר ששכרו עם זכויות הוא נמוך מאוד מסך כל הכנסותיו), להפריש לקופ"ג עפ"י העיקרון: "ההכנסה הנוספת" הנמוכה מבין כל הכנסותיו של היחיד (שכיר או עצמאי) בניכוי השכר עם זכויות המקובל בתיקרת הכנסה שנתית עד 93,600 ₪, לבין סך הכנסה כוללת של היחיד עד 364,800 ₪ לשנה, כשמסכום זה מפחיתם את הסכום הגבוה מבין: השכר עם הזכויות, לבין תיקרת הכנסה שנתית עד 93,600 ₪.

      ד.  בעקבות ניתוח כנ"ל, מתקבלות ההכנסות שמהן ניתן להפריש סכומים
           לקופ"ג בהתאם לשיעורים הקבועים בפקודה, לאחר התיקונים בפקודת מס
           הכנסה.


5. נקבע בפקודה בתיקון, כי ניכוי לפי סעיף 47 לפקודה יוענק ליחיד רק אם ההפקדות נעשו עבור עצמו או עבור בן-זוגו בלבד. (השינוי ביחס לעבר הינו, כי יחיד שיפקיד סכומים עבור ילדיו או הוריו לא ייהנה יותר מניכוי לפי סעיף 47 לפקודה).

6. סעיף 47 (ב)(2) לפקודה המיועד לשכירים, המעניק ניכוי בשעור 5% משכר ללא זכויות עד תקרה שנתית בסך 93,600 ₪, תוקן באופן שהניכוי האמור יוענק רק בגין ההפרש שבין הכנסה ממשכורת עד 364,800 ₪ לשנה (30,400 ₪ לחודש) בניכוי השכר עם זכויות, אך לא יותר מהפקדות בשעור 5% מהכנסה שנתית בסך 93,600 ₪ לעמית יחיד, או 11% מההכנסה הנ"ל לעמית מוטב, בתנאי שהעמית מפריש בעצמו לסעיף 45 שעור 5%. המשמעות:

א.  בכל מקרה בו לעובד יש שכר עם זכויות בסכום העולה על 364,800 ₪ לשנה
לא יוענק ניכוי לפי סעיף 47(ב)(2) לפקודה בשל הפקדות לקופ"ג משכר העולה על הסך הנ"ל. כלומר, לא ניתן יותר להוסיף הפקדות בגין הכנסה חודשית שהיא שכר בסך העולה על  30,400  ₪ לחודש, כלומר, הן לשכירים והן לבעלי שליטה אין יותר אפשרות  להפריש לסעיף 47 (ב)(2) משכר העולה על 30,400 ₪ לחודש.

      ב.   שעור ההפקדה הנוספת שתוכר במס לעמית מוטב הינה ניכוי בשעור 11%
            מהכנסה נוספת פנויה בסך 7,800 ₪ לחודש.

7. למען הסר ספק, ההוראות הנ"ל חלות על כל היחידים, גם אם נולדו לפני 1961 וגם אם הייתה להם הכנסה ממשכורת שבשלה הם זכאים לקיצבה עפ"י חוק או הסכם עבודה (הסכם קיצבה הסכם אישי וכן צו הרחבה) ובלבד שהופקדו בעדם סכומים בקופ"ג לקיצבה בסכום שלא יפחת מ-16% מהשכר השנתי הממוצע במשק.

8. נוסף תיקון בסעיף 47 (ב)(1) לפקודה המיועד לעצמאים ונקבע כי לגבי יחיד שהופקדו בעדו סכומים בקופ"ג לקיצבה בסכום שלא פחת מ-16% מהשכר השנתי הממוצע במשק (7,928 ₪ בממוצע בחודש) יחולו ההוראות הבאות:-

א.  היחיד שהוא עמית יחיד או בן זוגו רשאים להפקיד סכומים עבורם בלבד
      בקופ"ג לקיצבה, מסוג קופה לא משלמת קיצבה וקופה משלמת קיצבה.

ב.  היחיד שהוא עמית מוטב רשאי להפקיד סכומים כאמור, גם עבור ילדיו
      ובלבד שמלאו לכל אחד מהם בשנת המס לפחות 18 שנים.

ג.   לגבי ה-16% שהופקדו בעדו לקופ"ג לקיצבה, יוענק ניכוי של 11% מסך
      ההכנסה של היחיד עד 93,600 ₪ לשנה (7,800 ₪ לחודש) בניכוי שכר עם
      זכויות. המשמעות יוענק ניכוי של 11% בגין הפקדה בקופ"ג לקיצבה גם אם
      ההכנסה הינה משכר ללא זכויות.

ד.   לגבי סכומים נוספים שיפקיד היחיד – שאין לו הכנסה ממשכורת, יחולו
       ההוראות הבאות:

1. אם יפקיד סכומים בקופ"ג לעמית יחיד  יוענק ניכוי של 7% מהכנסתו הנוספת.
2. אם יפקיד סכומים בקופ"ג בעמית יחיד בסכום העולה על 12% (7% לניכוי + 5% לזיכוי) מהכנסתו הנוספת, יוענק ניכוי של עד 4% נוספים מהכנסתו הנוספת.

9. עמית עצמאי שהכנסותיו אינן ממשכורת זכאי להנות מהטבות מס לניכוי עפ"י סעיף 47(ב)(1) אם יפקיד מהכנסותיו בפועל:

א. 7% מתקרת הכנסה בסך 132,000 לשנה בקופ"ג הונית ובנוסף 5% לזיכוי מהסך הנ"ל (12% מ-11,000 ₪ בממוצע לחודש).

ב. 11% לניכוי אם יפקיד 16% לניכוי וזיכוי מתקרת ההכנסה הנ"ל.

ג. אם הפקיד ברובד הראשון לפחות 16% משמ"מ (7,928 ₪ לחודש) וע"כ הינו "עמית מוטב", הוא זכאי להפריש בנוסף עוד 16% לניכוי וזיכוי על רובד הכנסה נוסף עד לסכום בסך 4,856 ₪ (11,000 – 15,856), כלומר על הכנסה חודשית ממוצעת בסך 15,856 ₪ הוא זכאי להטבות מס אם יפריש 16% מההכנסה הנ"ל לקופ"ג לקיצבה.

10. לגבי יחיד שהיו לו הכנסות עבודה כשכיר והכנסה שאינה הכנסת עבודה כעצמאי, קובעים את ההכנסה שממנה ניתן להפריש עפ"י סעיף 47 לפקודה כדלהלן:
עד לסכום של 93,600 ₪ לשנה משכר כהכנסת עבודה ועד לסכום של 132,000 ₪ לשנה כעצמאי בניכוי הכנסת עבודה או בניכוי סכום של 93,600 לפי הנמוך מבניהם, ובלבד שתובא תחילה הכנסת העבודה שלו.


11. יחיד שיש לו פנסיה תקציבית אינו יכול להיות "עמית מוטב" בגין ההפרשות כביכול של מעבידו לפנסיה התקציבית. מכאן שאם יש ברצונו להיות במעמד של "עמית מוטב" הוא חייב להפריש ברובד הראשון בעצמו 16% משמ"ב לקופ"ג לקיצבה. במקרה זה אין צורך להפחית תחילה את הכנסת העבודה שלו, על כן הוא יכול להנות מהטבות מס של עמית יחיד בשעור 5% מהכנסה נוספת פנויה בסך עד 7,800 לחודש לסעיף 47(ב)(2).

עמית מוטב זכאי להנות מהטבות מס לניכוי וזיכוי אם יפריש לקופ"ג לקיצבה 16% משמ"ב אם הוא משתכר סכום כזה.

סעיף 45א(ה) – "עמית מוטב"

1.  לעמית שהייתה בשנת המס "הכנסה מבוטחת" כלומר שכר עם זכויות שבגינו הופרשו ע"י מעסיקו כספים לקופ"ג יקבל  הטבת מס לזיכוי עפ"י צירוף הסכומים   הבאים:


א. בגין הכנסה מבוטחת – 7% מההכנסה המבוטחת עד תקרת הכנסה מבוטחת בסך  93,600 ₪ בשנה.

ב. בגין הכנסה שאינה מבוטחת (כלומר מפריש שלא במסגרת התנאים הסוציאליים  שהמעסיק מפריש עבורו) – 5% מההכנסה שאינה מבוטחת עד לסכום של 190,272 ₪  בשנה, בניכוי הנמוך מבין משכורת מבוטחת עד סך 93,600 ₪ בשנה.

ג. בגין ביטוח חיים מסוג ריסק פרטי  של במסגרת תנאים סוציאליים  – 5% בלבד.